מפת הדרכים: על המופע מחווה לאביהו מדינה

ביום שלישי (28.5) במשכן לאומנויות הבמה באשדוד נערך מופע מיוחד שהוקדש ליצירתו רבת השנים ולתרומתו המיוחדת של הזמר, הכותב, והמלחין - למוזיקה הישראלית הים תיכונית – אביהו מדינה.

במהלך המופע הופיעו אמנים חשובים במוזיקה הישראלית, כמו: דקלון, שימי תבורי, חיים משה, גליקריה, אבנר גדסי וכמובן אביהו מדינה בעצמו שאירח במפתיע גם את אחותו על הבמה.

את המופע פתח הזמר דקלון עם השיר "לשיר בקול ערב" וגרם לאווירה שמחה באולם לכבוד גל הנוסטלגיה המזרחית, שבמיוחד בתקופה הנוכחית זוכה להצלחה גדולה וצודקת של אוהבי המוזיקה. לאלה שפחות מעורים בפרטים, מספיק עכשיו להתחיל ולספור כאן את השירים שיצר במו ידיו כדי להבין את גודל תרומתו ועשייתו המשמעותית.

במהלך המופע אבנר גדסי ביצע את השירים: "רעיה" של ישי לוי ו"הפרח בגני" של זוהר ארגוב, שימי תבורי המשיך עם "כינור דוד", "לך שלום" ודואט עם מדינה, ל-"אל תירא ישראל"  חיים משה ודקלון ביצעו את "איילת חן" ואת "יום שישי הגיע", חיים המשיך לשיר בסולו את השיר "תן לזמן ללכת" שהפך לשלאגר אודות "הפרויקט של רביבו".  גליקריה ביצעה את השיר "שבחי ירושלים" שזהו השיר הכי מזוהה איתה - הביצוע שלה היה בעברית תקינה לגמרי ומרגשת, כאילו היא המבצעת המקורית. פשוט מושלם.

רכבת היצירות של אביהו מדינה המשיכה כאשר השלים בעצמו עם הביצועים של "להיות אדם", "כבר עברו השנים", "בין הטוב והרע", "למה אל", "אבי" - שירים שהם ללא ספק נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית.

הכבוד הוא של כולם

הערב הזה אולי בשמו נתן כבוד לאביהו מדינה, אך דרכו לכל הזמר המזרחי האותנטי מפעם. הוא האיר את עיני כולם כמה תרומתו של אביהו מדינה היא מאוד חשובה למוזיקה הישראלית - בזכות היצירות שנכתבו והולחנו על ידו ונחשובת ממש ל"מפת דרכים" של התרבות הישראלית, עד היום.

בסוף המופע ראש עיריית אשדוד עלה לנאום על הבמה הודה לאביהו מדינה, ואמר: "בלי אביהו מדינה אי-אפשר לתאר את המוזיקה הישראלית או הזמר הים תיכוני" – והוא צודק בגדול. הכבוד הוא לא רק שלו, הוא גם שלנו, בזכותו. 

במהלך המופע סופרו סיפורים על תולדות השירים שאביהו כתב, ובין היתר באופן סמלי (או ממלכתי) גם זוהר ארגוב הוזכר. כמסקר המופע לא יכולתי שלא לחשוב גם על עצמי, בתור צעיר ממוצא רוסי, אני שמח מאוד שהלכתי למופע הזה ונחשפתי לעוד מוזיקה מזרחית-ישראלית. ראיתי את האמנים הגדולים והחשובים של הג'אנר האהוד במדינה - שבעיניי הוא 100% ישראלי. 

(צילום: אנדריי בליצקי)

>> טור אישי: המוזיקה שלי / моя музыка